החלטה בתיק בש"א 3445/07

1.       בקשת התובעים בתיק אז' 775/06, לחייב המשיבים להעביר לעיונם דו"חות שערכו שמאי וחוקר פרטי.

          המשיבים גילו למבקשים דבר קיומם של דו"חות אלה בגילוי המסמכים מטעמם, אך ציינו לצידם כי הם חסויים.

2.       עניינה של התביעה העיקרית, בתאונה אווירית בה המנוחים אליעזר תורג'מן ואליהו מנחם ז"ל קיפחו את חייהם, בעת ביצוע טיסה אוירובטית במטוס פרטי, שהיה בבעלות המשיבה מס' 1.

          המשיבות 2 ו- 3 ביטחו את אחריותה של המשיבה מס' 1 הן כלפי צדדים שלישיים והן כלפי נוסעי המטוס, וכן ביטחו את המטוס עצמו.

3.       היורשים והסמוכים על שולחנו של כל אחד מהמנוחים, ועזבונות המנוחים עצמם, הגישו תביעות בגין הנזקים שלטענתם נגרמו להם. עזבונו ויורשיו של המנוח אליעזר תורג'מן ז"ל תבעו בתביעתם אף את עזבונו ויורשיו של המנוח אליהו מנחם ז"ל, ועל פי החלטת כב' נשיא בית המשפט העליון, הדיון בשתי התביעות אוחד.

4.       לדעת המבקשים חלה חובה לגלות הדו"חות האמורים על מנת שניתן יהיה לרדת לחקר האמת, ואין די בכך שאחת המטרות המשניות של הכנת הדו"חות הייתה צפיית המשיבים כי יוגשו נגדם הליכים משפטיים. לטענת המבקשים, המשיבים יכולים לחסות בצל הטענה, כי הדו"חות הוכנו לקראת הליכים משפטיים צפויים, רק אם המטרה העיקרית או הדומיננטית של הכנתם הייתה ההכנה לקראת המשפט.

          בבקשתם מאזכרים המבקשים פסקי דין שונים, בהם חויבו צדדים לגלות דו"חות חקירה פנימיים, ולדעתם דרוש שהמשיבים יגלו את הדו"חות במקרה שלפני על מנת לחשוף את האמת ולאפשר למבקשים לטעון טענותיהם בצורה הוגנת.

5.       המשיבים מתנגדים לבקשת המבקשים. לטענת המשיבים, הדו"חות חסויים מפני שהוכנו לפי בקשת המשיבות 2 ו- 3, שהן חברת הביטוח וסוכנות הביטוח, שביטחו את אחריות המבוטחת (המשיבה מס' 1) כלפי נוסעי המטוס (המנוחים). מכיוון שלאור סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, אין לחוק זה תחולה על הביטוח, שכן מדובר בביטוח אווירי, המבקשים כלל לא היו זכאים לתבוע במישרין את המשיבים 2 ו- 3, וחבותם של משיבים אלה, אם בכלל, תקום רק לאחר שיימצא כי המשיבה מס' 1 אחראית לתאונה, באופן מלא או חלקי, ואף זאת כלפי המשיבה מס' 1 בלבד.

          המשיבות טוענות איפוא, כי הדו"חות הוכנו לבקשת המבטח, לצורך ברור חבותו כלפי המבוטח. בתגובתה לבקשה, טענה ב"כ המשיבים:

"בענייננו, דו"ח החקירה נועד כל כולו על מנת לבחון את נסיבות התאונה וגורמיה, מתוך צפי להליכים משפטיים פוטנציאליים, הן מטעם המבוטח והן מטעם צדדים שלישיים. החוקר מציין במפורש כי הוא התבקש לבצע חקירה באשר לנסיבות המקרה וכן לאסוף מידע ראשוני אודות הנזק של שני המנוחים.

  דו"ח השמאי בענייננו, נועד לשתי מטרות. האחת - לבחון את שיעור הנזק שנגרם למטוס, כדי לקבוע מהו שיעור הפיצוי המגיע למבוטח, והשניה - לספק אינפורמציה אודות נסיבות התאונה, תוך צפי לתביעות פוטנציאליות מצד צדדים שלישיים.

  בענייננו, החלק בדו"ח השמאי, המתייחס לנסיבות התאונה וגורמיה, כולל בעיקר, את ממצאי החוקר הפרטי, וסיכום החלקים הרלבנטיים של דו"ח מינהל התעופה. החלק השני עוסק בהערכת הנזק שנגרם למטוס."

6.       הבקשה שבה ומעוררת את הצורך הידוע, לאזן בין הצורך לגלות את כל המסמכים שבידי הצדדים, על מנת שניתן יהיה לנהל משפט הוגן  ולרדת לחקר האמת, ובין הצורך לתת לכל אחד מהצדדים זכות להכין עצמו בצורה חופשית לקראת המשפט, בין אם התביעה כבר הוגשה ובין אם צפוי כי תוגש בעתיד.

          על האינטרסים המתנגשים בעניין זה עמד בית המשפט העליון ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, פדאור 06 (13) 895 (2006) (מפי כב' השופטת א' פורקצ'יה):

"המשפט עומד על גילוי האמת ועשיית צדק, ודיני הראיות נועדו לשרת תכלית זו [א' ברק "על משפט, שיפוט וצדק", משפטים כ"ז (תשנ"ו) 5]. גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור. בה בעת, הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4) 54, 61. להלן: פרשת אזולאי]. הגשמת עיקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת. לפיכך, ערך גילוי האמת ועיקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הנדרש לצורך כך הם הכלל במשפט. כך, דרך כלל מותר להזמין כל אדם ליתן עדות קבילה השייכת לעניין [סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971] וחובה על בעל הדין להמציא כל מסמך רלבנטי לעניין שברשותו, וכל פרט שבידיעתו העשוי לשרת את גילוי האמת [תקנות 105 עד 118 לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין גילוי ועיון במסמכים ושאלונים]. גילוי האמת הוא ערך מהותי במחלוקת בין פרטים. הוא ערך מרכזי גם במישור הציבורי, בהתנהלותה התקינה של החברה ובפעילות ראויה של השלטון, המותנים בקיום גילוי ושקיפות של מידע ונתונים, שהם חיוניים לביקורת אפקטיבית על מעשי המינהל. זוהי נקודת המוצא העומדת בבסיסו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 [ז' סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע (תש"ס) 11-14].

  חרף עוצמתו של ערך גילוי האמת בהליך השיפוטי, אין הוא ערך מוחלט. לצדו עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל. על ערכים נוגדים אלה, נימנים ערכים שנועדו להגן על זכויות שונות של הפרט, ובעיקר, הגנה על האוטונומיה האישית שלו בהקשרים שונים. נימנים עליהם גם ערכים שנועדו להגן על עניין חברתי כללי כגון אינטרס המדינה בתחומים שונים, או אינטרס ציבורי חשוב אחר. ההתנגשות בין ערך גילוי האמת לבין ערך נוגד אחר - מולידה את נקודת האיזון בין הערכים. נקודת איזון זו נועדה ליצור שיווי משקל ראוי בין הערכים המתמודדים, ולהביא לסינתיזה הרמונית שהיא חיונית לחיי חברה תקינים וליחס ראוי בין השלטון לפרט, ובין הפרטים בינם לבין עצמם. התנגשות ערכית זו הביאה את המשפט להכרה בקיומם של חסיונות ראייתיים, המונעים במצבים מסוימים גילוי ראייה קבילה ורלבנטית בהליך שיפוטי, גם במקום שגילויה אילו הותר, היה עשוי לקדם את גילוי האמת."

          ולמטה מדברים אלה נקבע:

"הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי [ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב(2) 602; להלן: פרשת זינגר]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון."חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו" [פרשת זינגר, שם]. מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני [פרשת אזולאי, שם; ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פד"י כט(1) 169, 171]. הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו המובן הרחב והכולל של מושג זה. לחיסיון זה קשר ענייני הדוק וזיקה תכליתית לחיסיון הסטטוטורי הפרוש על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח [סעיף 48 לפקודת הראיות]. עם זאת, אין ביניהם זהות, והחיסיון על חומר הכנה למשפט הוא רחב ומקיף יותר. "

          מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבה, כי דו"ח החקירה ודו"ח השמאי הוכנו לקראת הליכים משפטיים, שהמשיבות 2 ו- 3 צפו כי יוגשו נגדן, הן במישור היחסים שלהן עם המבוטחת והן במישור היחסים עם צדדים שלישיים (משפחות המנוחים). הנני סבור, כי מעצם העובדה, שמדובר בדו"ח של שמאי ובחקירה פרטית מתבקשת המסקנה הלכאורית, כי מדובר במסמכים שהמשיבות הזמינו כדי לברר את חבותן, תוך צפיה לכך, שאם לא יקבלו תביעת התובעים לתשלום תגמולי הביטוח, הרי צפויה להם התדיינות עם התובעים, הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.